מערכה 4 נותנת לנו את המסקנה המרגשת לסאגת הטירוף הזו. כיצד מתמודדים אזרחי סאלם ופקידי השלטון שלהם עם הנשורת מהמשפטים? האם ה'מכשפות' יתוודו בכזב כדי להימנע מהוצאה להורג? האם ג'ון פרוקטור עדיין, כאילו, שונא את עצמו לגמרי? המשך לקרוא כדי לגלות את כל זה ועוד, כולל ציטוטים מרכזיים וניתוח נושאי למערכה האחרונה של כור ההיתוך.

כור ההיתוך תקציר מערכה 4-גרסה קצרה

מערכה 4 נפתחת עם הריק מסיר את טיטובה ושרה גוד מתא הכלא כדי שפקידי בית המשפט יוכלו לקיים שם פגישה. הכומר הייל והכומר פאריס יוצאים להתפלל עם שאר האסירים הנידונים, מה שמטריד את דנפורת' ואת האטורן. כשפאריס מגיע לפגישה, הוא מסביר את זה הייל מנסה לגרום לאסירים להודות בפשעיהם במקום לאבד את חייהם ללא צורך. הוא גם מגלה את זה אביגיל ומרסי לואיס ברחו, והם גנבו את חסכונות חייו.

הרשויות דנות אז במצב התסיסה החברתית שהתעוררה בסאלם לאחר כליאתם של כל כך הרבה אזרחים. האטורן מכחיש שיש אפשרות למרד ('למה בכל הוצאה להורג ראיתי רק שביעות רצון גבוהה בעיר' (עמ' 117)), אבל פאריס מודאג מאוד ממה שיקרה אם יתלו אנשים שזוכים לכבוד. פאריס כבר קיבל איום מוות בדמות פגיון שננעץ בפתחו. הוא מייעץ להם לדחות את התלייה ולהמשיך לדחוף להודאות, אבל דנפורט מסרב כי זה יגרום לו להיראות רע.

הייל מגיע ואומר שעדיין לא הוציא הודאות. האסיר היחיד שהוא לא דיבר איתו הוא ג'ון פרוקטור. הפקידים מחליטים שהם יביאו את אליזבת פרוקטור שתדבר איתו ותשכנע אותו להתוודות. אליזבת וג'ון נשארים לבד, ואליזבת מודיעה לג'ון על מותו של ג'יילס קורי. ג'יילס נלחץ למוות באבנים כבדות מאז שסירב להודות באשמה או חף מפשע באשמת כישוף. ג'ון מתחנן בפניה שתגיד לו אם עליו להתוודות או לא. הוא נוטה להתוודות כי הוא לא כל כך חושב על עצמו ומרגיש שהנפש שלו כבר מעבר לגאולה. הוא מבקש את סליחתה של אליזבת, אבל היא אומרת שסליחה שלה לא אומר כלום אם הוא לא יסלח לעצמו. היא גם מטילה אשמה מסוימת על עצמה בדרך שבה העניינים התנהלו עם אביגיל. היא אומרת לו שרק הוא יכול להחליט אם להודות או לא.

ג'ון מסכים בהיסוס להתוודות, אך הוא מסרב לנקוב בשמות כלשהם ולאחר מכן אינו שש לחתום על ההודאה. הוא מחליט שהוא לא יכול לעבור את שארית חייו לאחר שחתם את שמו בבושת פנים בדרך הקבועה הזו. הוא חוטף את הנייר החתום ברגע האחרון וקורע אותו לגזרים ובכך חותם את גורלו. רבקה אחות וג'ון מובלים לאחר מכן אל הגרדום על ידי מרשל הריק. האחרים מתחננים אל אליזבת לשכנע אותו לשקול מחדש, אבל היא מסרבת לשלול ממנו את הבחירה הזו כשברור שזו הדרך היחידה שבה הוא יכול להשתחרר מהשנאה העצמית שלו.

' אף אחד לא מטומטם כמוני, אני לבוש כל כך רענן כל כך נקי ' -ג'ון פרוקטור בסוף כור ההיתוך

כור ההיתוך תקציר מערכה 4 - 'אופס, לא קראתי את זה' גרסה

מעשה זה מתרחש בתא כלא בסאלם. מרשל הריק מעיר את הדיירים, שרה גוד וטיובה, כדי להעביר אותם לתא אחר. שתי הנשים מדברות על תוכניותיהן לעוף לברבדוס לאחר שהשטן יבוא לקחת אותן ויהפוך אותן לציפורים כחולות. הם טועים בשאגת פרה בבואו של השטן כדי לסחוב אותם משם (יכול היה לקרות לכל אחד). הריק מוציא אותם מהתא כשטיטובה קורא לשטן לקחת אותה הביתה.

מה זה myspace

ברגע שהם עוזבים, דנפורת', האטורן וצ'יבר נכנסים לתא, והריק חוזר להצטרף לפגישה שלהם. דאנפורת' מוטרד ללמוד מהריק את זה הכומר הייל התפלל עם האסירים. הכומר פאריס אמור להיפגש גם עם דנפורת' והאת'ורן, אז הריק הולך להביא אותו. ככל הנראה, פאריס מתפללת עם הכומר הייל ורבקה אחות. מתברר שפריס אמר להריק לאפשר להייל לראות את האסירים.

דנפורט מודאג שפריס מתנהג מוזר. האטורן מזכיר שפאריס נראה קצת מטורף לאחרונה וחושב שאולי לא יהיה חכם לאפשר לו בין האסירים. הוא אמר בוקר טוב לפריס כמה ימים קודם לכן, אבל פאריס פשוט התחיל לבכות והלך. האטורן מודאג מכך שפריס ייראה כל כך לא יציב מכיוון שהוא אמור להיות המנהיג הרוחני של העיר. צ'יבר אומר שהוא חושב שהמצוקה של פאריס היא תוצר של סכסוכי הרכוש המתמשכים בעיר. פרות נטושות מסתובבות בכל מקום כי בעליהם בכלא. פאריס מתווכח עם חקלאים על מי יכול לתבוע את הפרות האלה במשך ימים, והוא לא מתמודד היטב עם סכסוכים, אז זה מרגיז אותו. פאריס סוף סוף נכנס לתא, נראה מחורבן. דנפורת' והאת'ורן מבקרים אותו מיד על שנתן להייל לדבר עם האסירים. פאריס אומר שהייל מנסה לשכנע את האסירים לחזור לאלוהים ולהציל את חייהם באמצעות וידוי. דנפורת' מופתע, אבל הוא מברך על החדשות האלה.

לאחר מכן, פאריס מגלה מדוע התקשר לפגישה זו עם פקידי בית המשפט. אביגיל ומרסי לואיס נעלמו כמה ימים לפני כן. פאריס אומר שהוא חושב שהם עלו על ספינה, והם גנבו את כל החסכונות של חייו כדי לשלם עבור המעבר. הוא התעצבן לאחרונה כי הוא שבור לגמרי. דנפורת' מתרגז וקורא לפריס טיפש. פאריס אומרת שהעיר הבאה, אנדובר, דחתה את מגמת משפט המכשפות וזרקה את בית המשפט, מה שעורר את תחילתו של מרד בסאלם. סביר להניח שאביגיל עזבה מחשש שאנשים בסיילם עלולים לפנות נגדה.

האטורן לא מתחבר לרעיון שמרד מעורר בסאלם מכיוון שהעיירה תמכה בהוצאות להורג עד כה. פאריס מציין שזה בגלל שלכל האנשים שהוצאו להורג עד עכשיו היו מוניטין רע מסיבות אחרות (ברידג'ט בישופ גרה עם גבר לפני שנישאה לו, האלכוהוליזם של אייזק וורד הותיר את משפחתו בעוני). עַכשָׁיו הם עומדים לתלות את רבקה אחות ואת ג'ון פרוקטור, אנשים שעדיין אהובים ומכובדים בקהילה. זה לא יתאים לרבים מתושבי העיר. פאריס מייעץ לדנפורת' לדחות את התלייה כדי שהוא והייל יוכלו להמשיך לדחוף להודאות ולהימנע מתסיסה חברתית. דנפורט נחרץ בדעתו שהכל יתנהל כמתוכנן. פאריס מגלה שהוא קיבל איום מוות וחושש לחייו אם לא ידחו את ההוצאות להורג.

הייל נכנס לתא, עצוב ומותש, ואומר שלא הצליח לגרום לאף אחד להודות. הוא מתחנן בפני דנפורת' לסלוח לאסירים או לפחות לתת לו יותר זמן להביא אותם. דנפורט מתעקש שהוא לא יכול לפרגן לאף אחד או לדחות את התלייה. שנים עשר אנשים כבר נתלו על אותו פשע. חנינה או דחייה יהיו לא הוגנים, וחמור מכך, זה יגרום לו להיראות חלש.

ג'ון פרוקטור הוא האסיר היחיד שהייל עדיין לא דיבר איתו. הפקידים מחליטים לזמן את אליזבת פרוקטור כדי לראות אם היא תדבר עם בעלה ותשכנע אותו להודות. הייל ממשיך לדחוף את דנפורת' לדחות את ההוצאות להורג, בטענה שזה יראה שהוא רחום ולא חלש, אבל דנפורט לא ישנה את דעתו. הייל מציין שהחברה בסאלם על סף קריסה בגלל המהפך שגרמו המשפטים. דנפורת' שואל את הייל למה הוא בכלל טרח לחזור לסאלם, והייל אומר שזה בגלל שהוא לא יכול לחיות עם התפקיד שמילא בדינוי אנשים חפים מפשע למוות. יהיה פחות דם על הידיים שלו אם יצליח לגרום להם להתוודות.

אליזבת פרוקטור מובלת לתוך התא. הייל מתחנן בפניה לשכנע את בעלה להתוודות. הוא אומר שעדיף לספר שקר לבן מאשר להקריב חיים למען גאווה, אבל אליזבת לא משוכנעת ('אני חושבת שזה הטיעון של השטן.' (עמוד 122)). היא מסכימה לדבר עם בעלה, אבל היא לא מבטיחה לשכנע אותו להתוודות. ג'ון פרוקטור המרופט מלווה פנימה על ידי מרשל הריק, והוא ואליזבת נשארים לבד. אליזבת מגלה לג'ון שאנשים רבים הודו בכישוף, אך ג'יילס קורי סירב להתחנן כך או כך בהאשמות שהוטחו נגדו. הוא נלחץ למוות על ידי חוקריו, אך בניו יירשו את החווה שלו (רכושו היה נמכר במכירה פומבית בפומבי אם היה מת רשמית פושע).

פרוקטור שוקל לעשות וידוי, והוא שואל את אליזבת מה היא חושבת שהוא צריך לעשות. הוא מרגיש שהוא כבר ביצע כל כך הרבה חטאים שזה טיפשי בשבילו לטרוח לשמור על היושרה שלו בנקודה האחת הזו. ג'ון אומר שהוא נמנע רק מלהודות מתוך חוסר נוחות, לא מתוך אצילות. הוא מבקש את סליחתה של אליזבת. היא אומרת שהוא צריך לסלוח לעצמו קודם, והסליחה שלה לא אומרת הרבה אם הוא עדיין מרגיש שהוא אדם רע. היא מאשימה את עצמה שדחפה אותו לזרועותיה של אביגיל ואומרת שהוא לא צריך לקחת אחריות גם על הבעיות שלה.

האטורן חוזר לתא הכלא. אליזבת אומרת לג'ון שעליו לבחור בעצמו אם להתוודות או לא. ג'ון אומר שהוא בוחר לחיות את חייו, והאת'ורן מניח שזה אומר שהוא יודה. ג'ון שואל את אליזבת מה היא תעשה, אבל השאלה שלו מסתיימת רטורית. הוא יודע שהיא לעולם לא תיכנע ללחץ ותשקר. עם זאת, הוא עדיין שונא את עצמו וחושב שהוא לא מספיק טוב כדי למות קדוש מעונה.

דנפורת', פאריס, צ'יבר והייל חוזרים ומתחילים לחקור את פרוקטור כדי שיוכלו לרשום את הווידוי שלו. ג'ון מתחיל להתוודות, אך הוא מדשדש כאשר רבקה אחות מובלת לתא ומביעה את אכזבתה. ג'ון מסרב לנקוב בשמות של אנשים אחרים שהוא ראה עם השטן, ודנפורט מתוסכל. הייל מצליח לשכנע את דנפורת' לקבל זאת ולאפשר לג'ון לחתום על הווידוי כפי שהוא. ג'ון נרתע מלחתום את שמו על הווידוי. לבסוף הוא עושה זאת, אבל אז הוא חוטף את הנייר החתום. הוא לא רוצה להיעצר על ידי בית המשפט כדוגמה לאסירים אחרים.

ג'ון אומר שהוא לא יכול להביא את עצמו לאגד את שמו לשקר כל כך מביש. דנפורת' מתרגז ומתעקש שהמסמך חייב להיות הודאה כנה, אחרת פרוקטור יתקע. פרוקטור קורע את הוידוי שלו. לבסוף הוא מחליט שאכן יש בתוכו הגינות מסוימת, והיא תתבטא בהקרבה האחרונה הזו. דנפורת' מורה על התלייה להתחיל. פאריס והייל מתחננים אל אליזבת לשכנע את ג'ון לשקול מחדש, כאשר ג'ון ורבקה מובלים אל הגרדום. אליזבת מסרבת; היא מבינה שזה מה שג'ון צריך לעשות. הוא מעדיף למות בכבוד מאשר לחיות בבושה, והיא מכבדת את בחירתו.

כן תעשה מה שאתה רוצה ג'ון. בכנות, אני לא יודע למה לא סתם אמרת להם שגם את בהריון - החבר'ה האלה יאמינו לכל דבר.

כור ההיתוך מערכה 4 ציטוטים

בחלק זה, אפרט כמה מהציטוטים החשובים ביותר במערכה 4 ואסביר מדוע הם חשובים.

״הו, זה לא יהיה גיהנום בברבדוס. שטן, הוא יהיה איש תענוגות בברבדוס, הוא ישיר וירקוד בברבדוס. זה אתם אנשים - אתם מרגיזים אותו 'כאן'; יהיה קר מדי 'כאן בשביל הזקן הזה'.

טיובה, עמ'. 113

זה כנראה הקו המהותי ביותר שדיבר טיטובה במחזה. היא מזהה את התרבות בסאלם כמדכאת מדי ותופסת את 'השטן' באור אחר. השטן אינו נוכחות רעה; הוא מייצג חופש מכבלי חברה שמאלצת אנשים להתכחש לאנושיותם ללא הרף. טיטובה מרגיש שהשטן מעורר שובבות בגלל הצביעות של אזרחי סאלם.

״הדחייה עכשיו מדברת על התלבטות מצדי; דחייה או חנינה חייבים להטיל ספק באשמתם של אלה שמתו עד עכשיו. בזמן שאני מדבר בתורת אלוהים, לא אפצח את קולו ביבבה. אם תגמול הוא הפחד שלך, דע את זה - אני צריך לתלות עשרת אלפים שהעזו להתקומם נגד החוק, ואוקיינוס ​​של דמעות מלח לא יכול היה להמיס את החלטת החוקים'.

דנפורת', עמ'. 119-120

ציטוט זה מספק תובנה עמוקה יותר לגבי אופיו ומצבו הנפשי של דנפורט. הוא מרגיש שהוא לא יכול לדחות את התלייה כעת כי הוא עלול להיראות כחלש וחסר החלטיות. הוא בהחלט לא יכול לפרגן לאסירים כי אנשים עשויים לחשוד שנעשו טעויות גם בהרשעות קודמות. כל אדם שהובא על ידי המשפטים והורשע חייב לקבל עונש קשה באותה מידה, אחרת המוניטין של דנפורת' יושמד. הוא כל כך סמכותי שהוא יתלה עשרת אלפים אנשים שהתנגדו לחוק בלי לעצור לשקול אם ההתקוממות הגדולה הזו יכולה להצביע על פגמים גדולים בחוק עצמו. דנפורט תלוי בתפיסה זו של אי-טעות החוק משום שהיא מאפשרת לו לשמור על שליטה.

'באתי לכפר הזה כמו חתן לאהובתו, bearing.gif'

הכומר הייל, 122

הייל הוא פגז מאוכזב של האיש שהיה בתחילת המחזה. הוא הרגיש בתחילה שהוא מביא הארה לסאלם, אבל הוא הביא בשוגג במקום הרס. כוונותיו הטובות שמקורן באמונה חזקה הביאו לאובדן חיי חפים מפשע. הייל טוען שהשלכת חייו, גם אם היא נעשית תוך ציות למצוות האל, מותירה בעולם כתם מוסרי אפל יותר מאשר מתן וידוי כוזב. עצה זו היא במידה רבה מאמץ לשכך את אשמתו לגבי המצב. הוא לא יוכל לחיות עם עצמו אם כל האנשים האלה ימותו בגלל הטעויות שלו.

״תנו לאלה שמעולם לא שיקרו למות עכשיו כדי לשמור על נשמתם. זו העמדת פנים עבורי, הבל שלא יעוור את אלוהים ולא ירחיק את ילדיי מהרוח'.

ג'ון פרוקטור, 126

ג'ון משוכנע שהוא לא ראוי למות כקדוש מעונה כי הוא כבר שיקר וביצע מעשים לא מוסריים בחייו. הוא מרגיש את נפשו מעבר להצלה, אז הוא צריך להפסיק להתנהג בכל סגולה ופשוט להתוודות. אין טעם להישאר כנה אם הוא כבר הולך לגיהנום עם או בלי וידוי שווא זה. לפחות אם הוא יחיה, הוא יכול להמשיך לפרנס את ילדיו ולדחות חיים שלאחר המוות הלא נעימים.

״כי זה השם שלי! כי אין לי עוד בחיי! כי אני משקר וחותם את עצמי על שקרים! כי אני לא שווה את האבק על התחושה של התלויים! איך אוכל לחיות בלי השם שלי? נתתי לך את נפשי; השאר לי את השם שלי!'

ג'ון פרוקטור, עמוד. 133

לפרוקטור יש את ההתפרצות הזו אחרי שהוא חוטף את ההודאה החתומה שלו מדנפורט. הוא לא יכול להביא את עצמו להקריב לצמיתות את המוניטין שלו על ידי חתימה על ההודאה. הוא מרגיש שהשנאה העצמית והסבל הבלתי נמנע שלו בחיים שלאחר המוות הם עונש מספיק ('נתתי לך את נשמתי'). הוא לא יכול לסבול את הרעיון להיות מוגדר גם על ידי הווידוי שלו בעיני החברה וההיסטוריה. הוא יודע ששמו לנצח יהיה קשור לפחדנות וחוסר יושרה.

״יש לו את הטוב שלו עכשיו. חלילה אני אקח את זה ממנו!'

אליזבת פרוקטור, עמוד. 134

אליזבת מסרבת להניא את ג'ון מלבטל את הודאתו. היא יכולה לראות שהוא השיג חופש מהתיעוב העצמי שלו באמצעות מעשה האמת האחרון הזה. אם היא תשכנע אותו לחזור ולהודות, היא עשויה גם לא להציל את חייו כלל כי הוא ירגיש כל כך חסר ערך לאחר שזרק את החלק האחרון של היושרה.

השמדת ההודאה שלו על ידי ג'ון דומה לקריעת צ'ק והשלכתו בפניו של מישהו כשהם מציעים לשלם את החובות שלך רק כדי להראות שהכוח שלו עליך. בשני המקרים, לטוב ולרע, הגאווה מנצחת את השימור העצמי.

מהי הגשת ספריות

מערכה 4 ניתוח נושאי

להלן רשימה של הנושאים העיקריים שבאים לידי ביטוי במערכה 4 יחד עם כמה הסברים וניתוחים קצרים.

אִירוֹנִיָה

דנפורת' אומר כמה הצהרות אירוניות במערכה 4 כשהוא חוקר את אליזבת וג'ון. בהתבוננות בחוסר הרגש של אליזבת' כשהוא מבקש ממנה לעזור להם לשכנע את ג'ון להתוודות, הוא אומר 'קוף מאוד יבכה על אסון כזה! האם השטן ייבש בך דמעה של רחמים?' (עמוד 123) הוא המום מכך שהיא לא מתנהגת נסערת יותר למרות שהוא לא הפגין חרטה על שדינה אנשים למוות לאורך המחזה. למעשה, הוא הביע את עמדתו כי 'אני צריך לתלות עשרת אלפים שהעזו להתקומם נגד החוק, ואוקיינוס ​​של דמעות מלח לא יכול היה להמיס את החלטת החוקים' (עמ' 120). הוא לא יכול להבין למה אליזבת לא מתפרקת ומתחננת לבעלה להתוודות בגלל הוא אינו תופס את הרעיון שפעולה יכולה להיות נבונה מבחינה משפטית, אך לא נעימה מבחינה מוסרית.

מאוחר יותר במערכה הרביעית, דנפורת' כועס על הרמז שייתכן שהווידוי של ג'ון אינו האמת. הוא אומר 'אין לי כוח להחליף את חייך בשקר' (דנפורת' עמ' 130). זו דוגמה לאירוניה טרגית מכיוון שדנפורט סחר בחייהם של אנשים בשקרים כל הזמן הזה. הוא גזר גזר דין מוות על אנשים רבים בהתבסס על שקרים על עיסוקם במאגיה שחורה, והוא קיבל את הודאות השווא של אלה שמעדיפים לשקר מאשר לצאת להורג.

הִיסטֵרִיָה

למרות שיש פחות עדויות להיסטריה במעשה הזה, דנפורת', למשל, עדיין שקוע מאוד בהלך הרוח 'WWIIIIIITTTTCHHHH'. בזמן שג'ון נותן את הווידוי שלו, דנפורת' אומר לרבקה אחות 'עכשיו, אישה, את בוודאי רואה שזה לא מועיל' להמשיך את הקונספירציה הזו. אתה מוכן להתוודות איתו?' (עמ' 129). הוא נשאר משוכנע שכולם אשמים .

שיטת tostring java

דנפורת' גם מתוסכל מפרוקר כשהוא לא יציין שמות בהודאה שלו: 'מר. פרוקטור, עשרות אנשים כבר העידו שהם ראו את [רבקה אחות] עם השטן' (עמוד 130). דנפורת' משוכנע שג'ון יודע יותר על מעשיו של השטן ממה שהוא חשף. אף על פי שמעורבותה של רבקה אחות כבר אוששה על ידי מודים אחרים, דנפורת' דורש לשמוע זאת מג'ון. עדות זו תאשר שג'ון מחויב לחלוטין לוותר על קשריו כביכול עם השטן.

תדמית

כשההיסטריה על משפטי המכשפות דועכת, מתברר שזה המוניטין של הנאשמים ממשיך להשפיע על אופן ההתייחסות אליהם כאסירים. פאריס מתחנן בפני דנפורת' לדחות את ההוצאות להורג של ג'ון ורבקה בגלל שהם כל כך מכובדים שהוא קיבל איומי מוות בגלל שהלך עם התלייה שלהם. הוא אומר, 'לאלוהים הייתי רוצה שזה לא היה כך, הוד מעלתך, אבל לאנשים האלה יש משקל גדול עדיין בעיר' (עמ' 118).

למרות זאת, המוניטין של דנפורת' עצמו כשופט חזק תלוי בכף המאזניים, והוא לא מעז לפגוע בו על ידי כך שהוא נהיה כל כך מבולבל. ״הדחייה עכשיו מדברת על התלבטות מצדי; דחייה או חנינה חייבים להטיל ספק באשמתם של אלה שמתו עד עכשיו. בזמן שאני מדבר בתורת ה', לא אפצח את קולו ביבבה' (עמ' 119).

הדאגה של ג'ון פרוקטור למוניטין שלו משחקת תפקיד גם באירועי המערכה הרביעית. הוא הולך לגרדום במקום לספק וידוי שווא כי הוא מבין שחייו לא יהיו שווים לחיות אם הוא יבזה את עצמו בפומבי בדרך זו: 'איך אוכל לחיות בלי השם שלי? נתתי לך את נפשי; השאר לי את השם שלי!' (עמ' 133).

כוח וסמכות

במערכה 4, רבים ממבני הכוח שהיו במקום מוקדם יותר במחזה התקלקלו ​​או הפכו לחסרי משמעות. למרות שהשופטים והכוהרים עדיין מחזיקים בעמדות סמכות רשמיות מבחינה טכנית, הכומר פאריס היה נתון לאיומי מוות, ונראה שסאלם בכללותו נמצא באי סדר מוחלט. לשופטים יש כעת מעט כבוד לפריס ('מר פאריס, אתה אדם חסר מוח!' עמ' 117), שהפך לחלש ופגיע בעקבות אובדן חסכונות חייו.

האסירים איבדו את מעט האמונה שהייתה להם בדמויות הסמכות הארציות שהכשילו אותם, והם מסתכלים לעבר משפטו של אלוהים. ג'ון מבין בסופו של דבר שהכוח היחיד שנותר לו הוא בסירוב להתוודות ולשמור על שלמותו. כפי שאליזבת אומרת לו, 'אין שופט גבוה יותר תחת השמים מאשר פרוקטור!' (עמ' 127). כשהיא מסרבת בתוקף להתוודות, בסופו של דבר רבקה אחות נאחזת בכמות משמעותית של כוח. השופטים לא יכולים להכריח אותה להתחייב לשקר, וההקרבה שלה תהווה מכה קשה בלגיטימיות שלהם.

אַשׁמָה

כמה דמויות עדיין מתמודדות עם אשמה עזה בסוף 'היתוך'. לאחר שעזב את בית המשפט במערכה 3, הייל עשה קצת הרהור עצמי והחליט לחזור לסאלם כדי לייעץ למכשפות הנאשמות להתוודות. הרציונליזציה שלו היא שעידוד אנשים לשקר כדי להציל את חייהם הוא חטא שניתן לסלוח, אבל האחריות למותם של חפים מפשע לא. הוא ספוג רגשות אשם על התפקיד שמילא בבעיטת היסטריה של הכישוף ('יש דם על הראש שלי!' עמ' 121). עם זאת, מכיוון שהייל כל כך מיוסר, הוא מסוגל להתחשב רק ברגשותיו האישיים לגבי המצב. הודאות השווא עשויות לפטור אותו מאשמתו, אך המתוודים ייאלצו לחיות את שארית חייהם בבושה.

זה אולי נראה לנו מוזר היום (ברור שאתה צריך פשוט לשקר כדי להימנע מהוצאתם להורג!), אבל עלינו לשקול את נפוצה של הדת בחברה הפוריטנית. זה לא רק עניין של שמירה על שמו הטוב בחברה - זה עניין של מצב נפשו. עבור האנשים האדוקים ביותר (כמו רבקה אחות) בתרבות דתית כה גבוהה, שקר לגבי מעורבות עם השטן עשוי להיחשב גרוע יותר ממוות. אם אדם ימות ללא חטא, היא תלך לגן עדן, אך אם היא תאשר את השקר שהונצח על ידי בתי המשפט, נשמתה תישא כתם קבוע ועלולה לבלות נצח בטהרה או בגיהנום. הטיעון של הייל פחות משכנע לאנשים שבילו את כל חייהם בשירות אלוהים ולא מתכוונים להתפשר על רקורד מצוין שכזה.

בינתיים, ג'ון פרוקטור ממשיך להרגיש אשמה על הרומן שלו ועל התפקיד שהוא מילא בסכנת חיים גם הוא וגם את אשתו. פחד עמוק מצביעות כמעט משכנע את פרוקטור להתוודות בגלל זה הוא ירגיש אשם כשהיא מעונה את עצמו ליד אנשים אחרים כמו רבקה אחות שהם באמת ללא חטא. הוא אומר, ״הכנות שלי פגומה, אליזבת; אני לא אדם טוב' (עמ' 126). עם זאת, הוא בסופו של דבר לא נותן לאשמתו להגדיר אותו ומסרב לוותר על שארית היושרה שלו.

אליזבת גם מפגינה אשמה מסוימת במערכה 4 כשהיא מאשימה חלקית את עצמה על שדחפה את ג'ון לזרועותיה של אביגיל ('יש לי חטאים משלי לספור. צריך אישה קרה כדי לעורר זלזול' עמ' 126). הסקסיזם של המחזה ניכר באשמתה של אליזבת. היא הותנתה להאמין שתפקידה למנוע מבעלה לתעות בהיותה עקרת בית מאושרת. אם לא היינו בטוחים לגמרי שהמחזה הזה נכתב בשנות החמישים לפני כן, זה די ברור עכשיו.

היא הייתה מרותקת למיטה, אבל זה לא תירוץ לא לדאוג לכל צרכיו של ג'ון. למה היא ציפתה? שהוא לא יעשה זאת לשכב עם מתבגר?

כור ההיתוך סקירה של אקט 4

בואו נעשה סיכום מהיר של אירועי המערכה הרביעית , המסקנה המתסכלת של כור ההיתוך :

• דנפורת' והות'ורן נפגשים בתא כלא ודנים בדאגותיהם מהתנהגותו הבלתי יציבה של פאריס וחזרתו של הייל לסאלם.
• פאריס מצטרף אליהם ומגלה שהייל מייעץ לאסירים להתוודות.
• פאריס גם מגלה שאביגיל ברח עם חסכונות חייו, ככל הנראה בגלל חוסר שביעות הרצון החברתית הגואה מפעילות בית המשפט.
• גם פאריס וגם הייל מתחננים לדנפורת' לחון את האסירים או לדחות את התלייה עד שיתקבלו הודאות מכיוון שלרבקה אחות וג'ון פרוקטור עדיין יש מוניטין טוב כל כך, והוצאות להורג שלהם עלולות לגרום להתקוממות.
• דנפורת' מסרב כי הוא כבר הוציא להורג אסירים אחרים שהואשמו באותם פשעים, והוא לא רוצה להיראות חלש.
• הם מחליטים להביא את אליזבת פרוקטור כדי שתוכל לדבר עם ג'ון ובתקווה לשכנע אותו להתוודות לפני שהוא יישלח לגרדום.
• ג'ון ואליזבת דנים בהחלטה זו, וג'ון נוטה להתוודות כי הוא לא מרגיש שהוא ראוי למות קדושים.
• אליזבת אומרת לו שהוא צריך לעשות את הבחירה שלו.
• ג'ון מתחיל להתוודות, אך הוא מדשדש כאשר הוא מצווה לחתום את שמו על הווידוי ולומד שהוא יוצג בפומבי.
• הוא קורע את הווידוי ומחליט שהוא ילך אל מותו במקום להרוס לצמיתות את המוניטין שלו ולהקריב את היושרה היחידה שנותרה לו.
• הפקידים מנסים לשכנע את אליזבת לעצור אותו, אך היא מסרבת כי היא מכירה בכך שזאת הדרך היחידה שג'ון יכול לסיים את רגשות השנאה העצמית שלו.
• ג'ון ורבקה אחות מובלים אל הגרדום כדי להיות מוצאים להורג.

בכתבה הקצרה של מילר לאחר מכן, שכותרתה 'הדים במסדרון', הוא קובע שפריס הודחה עד מהרה מתפקידה, ולמשפחות הקורבנות של משפטי המכשפות קיבלו מאוחר יותר פיצוי על ידי הממשלה. לטענתו, בעקבות המשפטים, 'נשבר כוחה של התיאוקרטיה במסצ'וסטס'. עם זאת, האירועים של כור ההיתוך מספקים אלגוריה ברורה מדי לטרגדיות רבות של ימינו שנושאות דעות קדומות, פחד ובורות.

מה הלאה?

עכשיו אחרי שקראת סיכומים לכל מעשה של כור ההיתוך, בדוק את הניתוח הנושאי המלא שלנו של המחזה כך שאתה יכול לבעוט בכל החדונים והמאמרים שלך באנגלית.

צריך כמה ציטוטים כדי להגדיר את החיבור שלך? קרא את הרשימה הזו של הציטוטים החשובים ביותר כור ההיתוך , מקוטלג לפי נושאים.

כדאי גם להסתכל על הניתוחים שלנו של שתיים מהנשים החשובות ביותר כור ההיתוך , אביגיל וויליאמס ו רבקה אחות .