logo

כיתה Java Character

מחלקה Character בדרך כלל עוטפת את הערך של כל הסוג הפרימיטיבי char לתוך אובייקט. כל אובייקט מסוג Character עשוי להכיל שדה בודד שהסוג שלו הוא char.

כל השדות, השיטות והבנאים של ה-Class Character מצוינים בקובץ Unicode Data שהוא במיוחד חלק ממסד הנתונים של Unicode Character ומתוחזק על ידי קונסורציום Unicode.

קבוצה של תווים הנעים בין U+0000 ל-U+FFFF ידועה לפעמים כמישור הרב-לשוני הבסיסי (כלומר BMP). התווים שנקודות הקוד שלהם גדולות מ-U+FFFF ידועים בתור תווים משלימים. שפת Java משתמשת בדרך כלל בשיטת הקידוד UTF-16 כדי לייצג את מערכי ה-char ב-String או String Buffer. בסוג זה של ייצוג, התווים המשלימים מיוצגים כזוג תווים, הראשון הוא מטווח הפונדקאות הגבוה (uD800-uDBFF) והשני הוא מטווח הפונדקאות הנמוך (uDc00- uDBFF).

שיטות

שיטה תיאור
charCount(int codePoint) קובע את מספר ערכי התווים הנדרשים כדי לייצג את התו הנתון.
charValue() מחזירה את הערך של אובייקט התווים הנתון.
codePointAt(char[]a, int index) מחזירה את ה-codePoint עבור האינדקס שצוין של המערך הנתון.
codePointAt(char[]a, int index, int limit ) מחזירה את ה-codePoint של מערך ה-char באינדקס שצוין כאשר נעשה שימוש רק ברכיבי המערך עם האינדקס קטן מהמגבלה שצוינה.
codePointAt(CharSequence seq, int index) מחזירה את ה-codePoint באינדקס שצוין עבור CharSequence הנתון.
codePointBefore(char[]a, int index) מחזירה את ה-codePoint עבור המערך הנתון באינדקס הקודם.
codePointBefore(char[]a, int index, int start) מחזירה את ה-codePoint עבור המערך הנתון באינדקס הקודם שבו נעשה שימוש רק ברכיבי המערך עם אינדקס גדול או שווה להתחלה.
codePointBefore(CharSequence, int index) מחזירה את ה-CodePoint עבור CharSequence הנתון במדד הקודם.
codePointCount(char[]a, int offset, int count) מחזירה את המספר הכולל של Unicode CodePoints במערך המשנה הנתון של הארגומנט של מערך ה-char.
codePointCount(CharSequence seq, int beginIndex, int endIndex) מחזירה את מספר Unicode CodePoints שסופקו בטווח הטקסט הנתון עבור רצף התווים שצוין.
codePointOf(שם מחרוזת) מחזירה את הערך של codePoint עבור תו Unicode הנתון שצוין בשם תו מסוים.
compare(char x, char y) משווה שני ערכי סוג תו באופן מספרי.
compareTo(תו אחרתתו) משווה שני אובייקטים מסוג Character באופן מספרי.
digit(char ch, int radix) מחזירה את הערך המספרי עבור התו הנתון באינדקס שצוין.
digit(int codePoint, int radix) מחזירה את הערך המספרי עבור התו הנתון ברדיקס שצוין.
שווה (object obj) משווה את האובייקט הנתון לאובייקט שצוין.
forDigit(ספרה int, radix int) קובע את הצגת התו עבור ספרה מסוימת ברדיקס הנתון.
getDirectionality(char ch) מחזירה את מאפיין הכיווניות של Unicode עבור התו שצוין.
getDirectionality(int codePoint) מחזירה את מאפיין הכיווניות של Unicode עבור CodePoint שצוין.
getName(int codePoint) מחזירה את שם Unicode עבור ה-codePoint הנתון או עשויה להחזיר null אם ה-codePoint לא מוקצה.
getNumericValue(char ch) מחזירה את ערך סוג המספר השלם של תו Unicode שצוין.
getNumericValue(int codePoint) מחזירה את ערך סוג המספר השלם של קוד ה-Unicode שצוין.
getType(char ch) מחזירה את הערך שמציין את הקטגוריה הכללית של התו.
getType(int codePoint) מחזירה את הערך שמציין את הקטגוריה הכללית של התו.
hashcode() מחזירה את קוד ה-hash עבור התו שצוין. שיטה זו שווה לתוצאה של הפעלת המתודה charValue() .
hashcode (ערך char) מחזירה את קוד ה-hash עבור ערך char מסוים.
highSurrogate(int codePoint) מחזירה את הקוד הפונדקאי המוביל של זוג פונדקאים מסוים המייצג את התו המשלים בקידוד UTF-16.
isAlphabetic(int codePoint) קובע אם התו הנתון הוא אלפבית או לא.
isBmpCodePoint(int codePoint) קובע אם התו הנתון נמצא במישור הרב-לשוני הבסיסי או לא.
isDefined(char ch) קובע אם התו מוגדר ב-Unicode או לא.
isDefined(int codePoint) קובע אם התו (נקודת קוד Unicode) מוגדר ב-Unicode או לא.
isDigit(char ch) קובע אם התו הנתון הוא ספרה או לא.
isDigit(int codePoint) קובע אם התו הנתון (נקודת קוד Unicode) הוא ספרה או לא.
isHighSurrogate(char ch) קובע אם ערכי ה-char הנתונים הם נקודת קוד גבוהה של Unicode פונדקאית או לא.
isIndentifierIgnorable(char ch) קובע אם התו הנתון נחשב לתו שניתן להתעלם ממנו במזהה Java או לא.
isIndentifierIgnorable(int codePoint) קובע אם התו הנתון (Unicode codePoint) נחשב לתו שניתן להתעלם ממנו במזהה Java או לא.
isIdeographic(int codePoint) קובע אם הדמות שצוינה היא אידיאוגרף CJKV (סינית, יפנית, קוריאנית וויאטנמית) או לא.
isISOControl(char ch) קובע אם התו הנתון הוא תו בקרת ISO או לא.
isISOControl(int codePoint) קובע אם התו הנתון (נקודת קוד Unicode) הוא תו בקרת ISO או לא.
isJavaIdentifierPart(char ch) קובע אם התו הנתון הוא חלק ממזהה Java מלבד התו הראשון או לא.
isJavaIdentifierPart(int codePoint) קובע אם התו הנתון (נקודת קוד Unicode) הוא חלק ממזהה Java מלבד התו הראשון או לא.
isJavaIdentifierStart(char ch) קובע אם התו הנתון מותר בתור התו הראשון במזהה Java או לא.
isJavaIdentifierStart(int codePoint) קובע אם התו הנתון (נקודת קוד Unicode מותרת בתור התו הראשון במזהה Java או לא.
isJavaLetter(char ch) הוחלף ב-isJavaIdentifierStart(char).
isJavaLetterOrDigit(int codePoint) הוחלף ב-isJavaIdentifierPart(char).
isLetter(char ch) קובע אם התו שצוין הוא אות או לא.
isLetter(int codePoint) קובע אם התו שצוין (נקודת קוד Unicode) הוא אות או לא.
isLetterOrDigit(char ch) קובע אם התו שצוין הוא אות או ספרה או לא.
isLetterOrDigit(int codePoint) קובע אם התו שצוין (נקודת קוד Unicode) הוא אות או ספרה או לא.
isLowerCase(char ch) קובע אם התו שצוין הוא תו קטן או לא.
isLowerCase(int codePoint) קובע אם התו שצוין (נקודת קוד Unicode) הוא תו קטן או לא.
isLowSurrogate(char ch) קובע אם ערך ה-char הנתון הוא יחידת קוד פונדקאית נמוכה של Unicode או לא.
isMirrored(char ch) קובע אם הדמות משוקפת או לא.
isMirrored(int codePoint) קובע אם התו (נקודת קוד Unicode) משוקף או לא.
isSpace(char ch) הוחלף בשיטת isWhiteSpace(char ch).
isSpaceChar(char ch) קובע אם התו שצוין הוא תו רווח של Unicode או לא.
isSupplementaryCodePoint(int codePoint) קובע אם התו הנתון (נקודת קוד Unicode) נמצא בטווח התווים המשלימים או לא.
isSurrogate(char ch) קובע אם ערך ה-char הנתון הוא יחידת קוד פונדקאית Unicode.
isSurrogatePair (char high, Char low) קובע אם ערך ה-char הנתון הוא זוג פונדקאית Unicode חוקי או לא.
isTitleCase(char ch) קובע אם התו הנתון הוא תו של כותרת או לא.
isTitleCase(int codePoint) קובע אם התו הנתון (נקודת קוד Unicode) הוא תו כותרת או לא.
isUnicodeIdentifierPart(char ch) קובע אם התו הנתון הוא חלק ממזהה Unicode או לא.
isUnicodeIdentifierPart(int codePoint) קובע אם התו הנתון (נקודת קוד unicofde) הוא חלק ממזהה Unicode או לא.
isUnicodeIdentifierStart(char ch) קובע אם התו הנתון מותר בתור התו הראשון במזהה Unicode או לא.
isUnicodeIdentifierStart(int codePoint) קובע אם התו הנתון (נקודת קוד Unicode) מותר בתור התו הראשון במזהה Unicode או לא.
isUpperCase(char ch) קובע אם התו הנתון הוא תו גדול או לא.
isUpperCase(int codePoint) קובע אם התו הנתון (נקודת קוד Unicode) הוא תו גדול או לא.
isValidCodePoint(int codePoint) קובע אם התו הנתון הוא ערך נקודת קוד Unicode חוקי או לא.
isWhitespace(char ch) קובע אם התו הנתון הוא רווח לבן או לא.
isWhitespace(int codePoint) קובע אם התו הנתון (נקודת קוד Unicode) הוא רווח לבן או לא .
lowSurrogate(int codePoint) מחזירה את יחידת הקוד הפונדקאית הנמוכה (כלומר פונדקאית נגררת) של צמד הפונדקאיות המייצגת את התו המשלים בקידוד UTF-16.
offsetByCodePoints(char[]a, int start, int count, int index, int codePointOffset) מחזירה את האינדקס עבור תת-מערך ה-char הנתון שהוא ההיסט מהאינדקס הנתון על ידי נקודות הקוד של codePointOffset.
offsetByCodePoints(CharSequence seq, int index, int codePointOffset) מחזירה את האינדקס עבור תת-מערך ה-char הנתון שהוא ההיסט מהאינדקס הנתון על ידי נקודות הקוד של codePointOffset.
reverseBytes(char ch) מחזירה את הערך שהושג על ידי היפוך הסדר של הבתים הנתונים בערכי ה-char שצוינו.
toChars(int codePoint) ממירה את התו שצוין (נקודת קוד Unicode) לייצוג UTF-16 שלו המאוחסן במערך char.
toChars(int codePoint, char[] dst, int dstIndex) ממירה את התו שצוין (נקודת קוד Unicode) לייצוג UTF-16 שלו.
toCodePoint(char high, Char low) ממירה את צמד הפונדקאיות הנתון לערך נקודת הקוד המשלימה המתאים לו.
toLowerCase(char ch) ממיר את ארגומנט סוג התו לאותיות קטנות באמצעות מידע מיפוי רישיות המתקבל מקובץ Unicode Data.
toLowerCase(int codePoint) ממיר את ארגומנט סוג התווים (נקודת קוד Unicode) לאותיות קטנות באמצעות מידע מיפוי רישיות המתקבל מקובץ Unicode Data.
toString() מחזירה אובייקט מסוג String המייצג את הערך של התו.
toString(char ch) מחזירה אובייקט מסוג String המייצג את התו שצוין
toTitleCase(char ch) ממירה את ארגומנט סוג התו ל-titlecase באמצעות מידע מיפוי רישיות המתקבל מקובץ Unicode Data.
toTitleCase(int codePoint) ממיר את ארגומנט סוג התווים (נקודת קוד Unicode) לאותיות קטנות באמצעות מידע מיפוי רישיות המתקבל מקובץ Unicode Data.
toUpperCase(char ch) ממיר את ארגומנט סוג התו לאותיות רישיות באמצעות מידע מיפוי רישיות המתקבל מקובץ Unicode Data.
toUpperCase(int codePoint) ממיר את ארגומנט סוג התווים (נקודת קוד Unicode) לאותיות רישיות באמצעות מידע מיפוי רישיות המתקבל מקובץ Unicode Data.
valueOf(char c) מחזירה את המופע של תו המייצג את ערך התו שצוין.

דוגמה 1

 import java.util.Scanner; public class JavaCharacterExample1 { public static void main(String[] args) { // Ask the user for the first input. System.out.print('Enter the first input:'); // Use the Scanner class to get the user input. Scanner scanner = new Scanner(System.in); // Gets the user input. char[] value1 = scanner.nextLine().toCharArray(); int result1 = 0; // Count the characters for a specific character. for (char ch1 : value1) { result1 = Character.charCount(ch1); } // Print the result. System.out.print('The value comes to: '+result1+'
'); System.out.print('Enter the second input:'); char[] value2 = scanner.nextLine().toCharArray(); for (char ch2 : value2) { int result2 = Character.hashCode(ch2); System.out.print('The hash code for the character ''+ch2+'' is given as:'+result2+'
'); } System.out.print('Enter the third input:'); char[] value3 = scanner.nextLine().toCharArray(); for (char ch3 : value3) { boolean result3 = Character.isDigit(ch3); if(result3){ System.out.println('The character '' + ch3 + '' is a digit. '); } else{ System.out.println('The character '' + ch3 + '' is not a digit.'); } System.out.print('Enter the fourth input:'); char[] value4 = scanner.nextLine().toCharArray(); for (char ch4 : value4) { boolean result4 = Character.isISOControl(ch4); System.out.println('The fourth character ''+ch4+'' is an ISO Control:'+result4); } } } } 

תְפוּקָה:

 Enter the first input:89 The value comes to: 1 Enter the second input:J The hash code for the character 'J' is given as:74 Enter the third input:5 The character '5' is a digit. Enter the fourth input:h The fourth character 'h' is an ISO Control:false 

דוגמה 2

 public class JavaCharacterExample2{ public static void main(String[] args) { // Create four char primitives ch1, ch2, ch3 and ch4. char ch1, ch2, ch3, ch4; // Assign the values to ch1, ch2, ch3 and ch4. ch1 = 'T'; ch2 = 'k'; ch3 = '
'; ch4 = 'G'; // Create four boolean primitives b1, b2, b3 and b4. boolean b1, b2, b3,b4; // Assign the results to b1, b2, b3 and b4. b1 = Character.isLetter(ch1); b2 = Character.isLowerCase(ch2); b3 = Character.isSpace(ch3); b4 = Character.isDefined(ch3); String str1 = ' The first character is a letter: ' + b1; String str2 = ' The second character is a lower-case: ' + b2; String str3 = ' The third character is for space: ' + b3; String str4 = ' The fourth character is defined in Java identifier: ' + b3; // Print the values of b1, b2, b3 and b4. System.out.println( str1 ); System.out.println( str2 ); System.out.println( str3 ); System.out.println( str3 ); } } 
בדוק את זה עכשיו

תְפוּקָה:

 The first character is a letter: true The second character is a lower-case: true The third character has a space: true The third character has a space: true