'אחותו של שייקספיר' הוא חיבור ש וירג'יניה וולף כותב. בחיבור זה מבקשת הכותבת להביע ולשאול את השאלה לחברה, 'בתקופת העידן האליזבתני, מדוע נשים לא כתבו שירה'; הסופרת רוצה לשפוך אור על מציאות חייהן של נשים בעידן האליזבתני ולהדגים את כל ההשפעות של המבנה החברתי על המחווה היצירתית של נשים. במהלך העידן האליזבתני, נשים היו מוגבלות לעתים קרובות מלרדוף ולהפגין את כישרונותיהן, בעוד שגברים עודדו לחקור ולממש את הפוטנציאל שלהם. זה נבע ממוסכמות תפקידים מגדריות שרווחו בחברה באותה תקופה. הסופר מגלם נשים במהלך המאה ה-16 בצורה של סיפור בו מדמיינים שהייתה אחות של שייקספיר בשם יהודית והראה שאם היא רוצה להיות סופרת, כמה קשיים היא צריכה להתגבר כדי להפוך לסופרת. נשים הוזנחו ביצירת הספרות; לא הייתה להם הזדמנות להיכנס לעולם הספרות כסופרים עד לתקופתה של וירג'יניה וולף.
הרעיון המרכזי של החיבור
סיפורת זו מתמקדת בעיקר בשני דברים, שהם:
- למרות שגברים היו כל כך מתקדמים בעידן האליזבתנית, מדוע נשים פיגרו בתחום הספרות?
- הסיפור הזה עוסק באחותו הדמיונית של שייקספיר בשם ג'ודית (במקור, ג'ודית היה שמה של בתו של שייקספיר) ומראה איך הדברים היו מסתדרים לו הייתה לשקספיר אחות.
הֶסבֵּר
1. למרות שגברים היו כל כך מתקדמים בעידן האליזבתנית, מדוע נשים פיגרו בתחום הספרות? יש כל כך הרבה גורמים להסביר את זה. 'למה נשים מפגרות אחרי גברים?'
עמדת גברים
לפי הסברו של הסופר בחיבור זה, בתקופת האליזבתנית, ניכר היה שגברים היו דומיננטיים בעולם הספרות; כל אדם שמעולם לא ראה את עצמו כסופר עדיין הצליח לכתוב לפחות שיר במהלך חייו. התקופה ההיא נשלטה על ידי סופרים נוטשים רבים, והותירה את השאלה מדוע לא הייתה ספרות שנשים כתבו במהלך אותה תקופה; כדי להבין זאת, נבחן את העמדה הכלכלית, החברתית, הפוליטית, המשפחתית והספרותית של נשים בעידן האליזבתנית.
עמדת נשים
בתקופת שלטונה של המלכה אליזבת, היא לא הייתה רק שליט חזק של אנגליה אלא גם פטרונית (שומרת) של הספרות; התקופה שלה נחשבת לתור הזהב של הספרות האנגלית. עם זאת, למרות היותה אישה בעצמה, היא מעולם לא קידמה או פעלה לקידום זכויות נשים בחברה הגברית השלטת; כתוצאה מכך, סופרים גברים המשיכו לשלוט בעידן הספרות, ונשים נותרו בעמדה כפופה.
ניק פולוס ברק שחור
בתקופת שלטונה של אליזבת, נשים היו מכובדות מאוד על ידי סופרים גברים בספרותן; הם מוצגים כגיבורים אינטליגנטיים מאוד בספרות, אבל אף אחת מיצירותיהם הספרותיות לא נחשבה אז בעדיפות, אז הם פרסמו את עבודתם תחת שם הפסאודו או הכינוי שהיו דומים לשמם של סופרים גברים. רוברט גלבריית', קורר בל, ג'ורג' אליוט, האחיות ברונטה, וכו', היו סופרות מרשימות והיה להם עניין רב בכתיבת ספרות באותה תקופה, אבל קודם כל, הן הושלכו על ידי משפחותיהן וזכו לביקורת על ידי הסופרים ולאחר מכן על ידי החברה.
בעידן האליזבתנית, עמדת הנשים הייתה קריטית, בני משפחה גברים הורשו ללמוד בבית הספר, אך נשים הולכו שולל והוחזקו בבית; הם לא הורשו לקרוא ספרים מלבד הספר של משפחת המלוכה. בני משפחתם נישאו לנשים בגיל צעיר מאוד; גם לאחר מכן, אם נשים מנסות ללמוד בעצמן, הן נזרקות מהמשפחה, וגם החברה מבקרת אותן. חיבור זה מתאר שאם לשייקספיר הייתה אחות, חיבור זה מעלה שאלה חשובה לגבי הפוטנציאל של אחותו של שייקספיר, האם היא זכתה לאותה רמת חופש והזדמנויות כמו אחיה להגיע לאותה רמת הצלחה?
בתקופת האליזבתנית, נשים הושלכו לעתים קרובות על ידי החברה; הם היו נתונים לצורות שונות של הטרדות, ועבודתם בספרות כמעט לא זכתה להכרה או פרסום; כתוצאה מכך, רבות מיצירות המופת הספרותיות שלהם אבדו עם הזמן. אפילו כשאישה כותבת יצירת אמנות, היא יודעת שהיא לעולם לא תפורסם או תאומץ על ידי החברה; כתוצאה מכך, עבודתן הספרותית של נשים בתקופה ההיא הייתה מוגבלת ליומניהן. בנוסף, החברה הסתכלה לעתים קרובות על נשים, וגרמה להן להרגיש שהן המעמד הנמוך ביותר של יצורים; בשל כך, כל כך הרבה נשים פחדו להמשיך בתשוקה לכתיבה.
בעידן האליזבתנית, המלכה אליזבת הייתה מנהיגה רבת עוצמה ומפקדת שהטביעה את חותמה בהיסטוריה. עם זאת, למרות שהמלכה אליזבת הייתה אישה רבת עוצמה בעלת עמדה נהדרת, נשים לא הורשו להשיג ולהחזיק בעמדות כוח פוליטיות משמעותיות באותה תקופה; במקום זאת, הם היו מוגבלים לעתים קרובות למעצר בית והוגבלו לעבודות ביתיות. בעיקר לומר שנשים חיו בכלא פתוח, לא יכלו להשתתף בפעילויות חברתיות, וחסרות את ההעצמה הראויה. בעוד שהספרות באותה תקופה הראתה נשים כפרסונה רבת עוצמה, אנשים אינטליגנטים ומכובדים, המציאות הייתה רחוקה מכך, כאשר נורמות חברתיות מגבילות נשים מלממש את מלוא הפוטנציאל שלהן.
בתקופה האליזבתנית, מצבן הכלכלי של נשים היה נורא; במקביל, גברים יכלו להרוויח כסף באמצעות עיסוקים ספרותיים שונים ולחקור את העולם באמצעות נסיעות, אך נשים לא הורשו לממש את ההזדמנויות הללו. אם גברים מתרגזים, הם יכולים ללכת למקומות שונים, ואם הם רוצים לצבור ניסיון, הם יכולים לצבור ניסיון על ידי צפייה בדברים רבים; מצד שני, לנשים אסור לעשות זאת. גם אם אישה בחרה לעבוד בתעשיית התיאטרון, היא הייתה בסיכון של הטרדה פיזית. אחותו של שייקספיר, דמות בדיונית, משמשת המחשה לקשיים איתם התמודדו נשים בתעשיית התיאטרון. בסופו של דבר, היא נכנסת להריון ממנהל תיאטרון ובאופן טרגי לוקחת את חייה.
הסופר וולף מסביר שבזמן שגדלה כילדה, האחות הזאת גילתה שיש לה את אותו כישרון כמו אחיה; עם זאת, הוריה לא רצו לאפשר לה לקבל שיעורי דקדוק עם אחיה, או אפילו לא רצו שהיא תקרא את הקלאסיקה של אובידיוס, הוראס ווירגיל. עם כל הקשיים האלה, היא מצאה כמה ספרים בחדרו של אחיה והתחילה לקרוא אותם בסקרנות; למרבה הצער, הוריה תפסו אותה וציוו עליה לעשות עבודה טובה (שהייתה ראויה, לטענתם) כמו- לטפל בתבשיל או לתקן גרביים; הם אפילו אוסרים עליה אי פעם לגעת שוב בספרים או בנייר של אחיה. למרות כל היחס הלא הוגן הזה, היא עדיין רצתה להמשיך בתשוקתה לספרות.
הסופרת אומרת כי מאמינים שבזמן שהייתה בלופט, היא (אחותו של שייקספיר) כתבה כמה דפים ספרותיים, ואז היא נאלצה להסתיר אותם כי היא לא רצתה להצית להבות כלשהן בזמן שעשתה את היצירה הספרותית הזו. לפני הבגרות, ציפו שהיא תהיה מהדקת צמר מעיירה סמוכה; אם היא תתריס נגד זה, משפחתה תשלח אותה למנזר כדי להפוך לנזירה. אבל היא הייתה סופרת מוכשרת, אז היא החליטה לברוח מהבית; אז, אפילו בקיץ אחד, היא ברחה מהבית ותהתה ברחובות לונדון בגיל שבע-עשרה בלבד; היה לה קול דומה לציפור שיר והיה לה אותו כישרון לתיאטרון ושירה כמו לאחיה.
היא רצתה לשחק בתיאטרון, אז היא ביקשה כל כך הרבה דלתות של תיאטראות כדי להראות את הכישרון שלה, אבל (כצפוי) כל הגברים צחקו עליה. ניק גרין, מנהל תיאטרון, צחק עליה אחרת וחשב שהופעת נשים תהיה כמו ריקוד בובות (השליטה היא בידו של אמן הבובות). הוא חיפש הזדמנות להראות את חשיבתו הנוראה והכניס את יהודית להריון; בגלל בושה יהודית התאבדה.
מבוא לסופר
'וירג'יניה וולף,' נולד בתאריך 25 בינואר 1982 בלונדון (אנגליה); היא מפורסמת כסופרת וסופרת אנגלית באמצעות נקודת המבט השונה שלה בסיפור וביצירת השפעה משמעותית על הדור; השם המלא והמקורי שלה הוא 'אדלין וירג'יניה סטיבן.'
היא ידועה בעיקר כסופרת בזכות עבודתה ב 'גברת. דאלוויי,' פורסם בשנת 1925, ו 'למגדלור,' פורסם ב-1927; הסופרת כתבה גם מאמרים בוחנים על תולדות הספרות, כתיבה של נשים, פוליטיקת הכוח ותיאוריות אמנותיות. היא הייתה סופרת מיומנת שניסתה את כישרונה בצורות שונות של כתיבה ביוגרפית, יצרה סיפורים קצרים יפהפיים וחלקה שפע של מכתבים מבריקים עם אהוביה לאורך כל חייה; היא מתה על 28 במרץ 1941 ליד רודמל, בסאסקס.
סיכום
בתקופת העידן האליזבתני במאה ה-16, החברה שבה שייקספיר הראה את כישרונו בספרות, אך כישרונותיהן הספרותיים של נשים נשנואו והושלכו. נשים לא הורשו לחנך, וכל החוקים ואפילו חברת הגברים רצו לדכא את הפוטנציאל של נשים בתקופה ההיא. סופרת, ג'יין אוסטן, ספג ביקורת קשה; אפילו צעירה מוכשרת ביותר שניסתה להפגין את כישוריה הפואטיים התמודדה עם התנגדות ומכשולים מצד החברה הזו.
str ל-int
חיבור זה נחשב לחיבור פמיניסטי; הסופרת וירג'יניה וולף הייתה אחת מהכותבות הראשונות שניסו להראות את מצבן של נשים בספרות. החיים של ג'ורג' אליוט, האחיות ברונטה וג'יין אוסטן הראו זאת על ידי פרסום ספרותם תחת הכינוי של גברים. וירג'יניה וולף הביעה פעם שלסופרים, במיוחד לנשים, יש חופש מוחלט להביע את כישרונם. תחושה זו נוצרה בהשראת אחותו הבדיונית של שייקספיר יהודית, שקראה תיגר על הסטטוס קוו אך איבדה את חייה באופן טרגי.