סיכום
ויליאם בלייק פרסם את השיר הידוע 'הכבש' באוסף 'שירי התמימות' שלו בשנת 1789. הוא בוחן סוגיות הקשורות לבריאה, לתמימות ולהשפעה האלוהית על עולם הטבע.
השיר מורכב מכמה שאלות בשפה בוטה המופניות לכבש. הדובר מתחיל בשואל את הכבש על יוצרו, תוהה מי יצר אותו והעניק לו את הנטייה החביבה והחמלה שלו. על ידי הדגשת המאפיינים של הכבש, כמו צמרו הרך ופליעותיו העליזות והתמימות, השיר מבליט את דמותו של יוצר אדיב.
הדובר שוקל את עמדת הכבש לגבי הבריאה תוך כדי המשך השיר. הם מקשרים את הכבש להיבטים אחרים של הטבע, כולל הנחל והשמש, ומדגישים את הקוהרנטיות והאלגנטיות של בריאת אלוהים.
בסוף השיר, הדובר מודיע שישוע המשיח ברא את הכבש, הנקרא גם 'כבש האלוהים'. הכבש משמש כמטאפורה לתאר את חסדו, טוהר והקרבתו של ישו. הדובר עושה את האנלוגיה לפיה ניתן לראות את הבורא של כל הדברים כילד, מה שמסמל את הטוהר והפשטות של הנוכחות האלוהית.
השיר 'הכבש' מדגים את אמונתו של בלייק בחסד ובאלוהות הקיימים מטבעם בכל הדברים. הוא מדגיש את הקשר בין כל היצורים החיים ליוצרם ומכבד את יופייה של התמימות. השיר נקרא לעתים קרובות עם 'הטייגר', שיר נלווה הבוחן את ההיבטים הסותרים של החיים ואת מורכבות היצירה.
אָנָלִיזָה
בית 1
'הכבש' הוא שיר עם מסר. בשיר זה, המשורר מכבד את אדוננו ישוע המשיח, שהיה עדין ומתון כמו כבש וטהור ותמים כמו ילד. הילד הצעיר שואל את הכבש האם הוא יודע מי נתן לו חיים, נתן לו את היכולת להאכיל ליד נהר ומעבר לאחו, ובירך אותו בחיים. הילד שואל אותו האם הכבש יודע מי נתן לו את הצמר הבהיר והמשי המשמש לו כבגדים ומי נתן לו את הקול היפה שמילא את העמק בהנאה.
בבית הראשון של שירו של ויליאם בלייק 'הכבש', הצעיר שמתכוון לדבר עם הכבש מתאר בקצרה את החיה הקטנה כפי שהוא רואה אותה. הכבש קיבל את מתנת החיים, היכולת לחפש מזון ליד הנחל ולרוחב האחו, צמר מבריק ומשיי המשמש לו כבגדים וקול מתוק שמעודד את העמק. האם הכבש יודע מי יצר אותו? לאורך כל שורות הפתיחה של השיר נשאלת אותה שאלה. הכבש הקטן נשאל מי עשה אותו על ידי הילד הקטן, שגם הוא רוצה לדעת אם הוא יודע. הילד הקטן סקרן לגבי האדם שנתן לטלה את חייו ודאג לו כאשר התגורר בצד השני של האחו, ליד הנהר. H גם שואל את הכבש שנתן לו כיסוי גוף נוח (בגדים) שהוא הכי רך, צמר ומבריק מאיפה שהוא קיבל אותו.
כאן מקבלים הקוראים תיאור ריאליסטי של כבש. הילד התמים שואל ללא הרף את הכבש בשיר, 'מי יצר אותך?' הכבש גם נחקר על ידי הילד שהעניק לו במתנה קול מפעים מקסים שכזה, מלא בטון נעים ברחבי העמקים השכנים. תמימותו של הילד, הצעד הראשוני בחיפושו של בלייק אחר האמת, גורם לבית לבלוט.
'ילד התמימות חי באופן אינטואיטיבי, נהנה מחיבור ספונטני עם הטבע, ורואה את האלוהי בכל דבר'.
בית 2
בבית השני של השיר, יש את הזיהוי של הכבש, המשיח והילד. מכיוון שהמשיח עדין וצנוע כמו כבש, הוא גם הולך לפי כבש. המשיח היה גם ילד כשהגיע לראשונה לעולם הזה כבן אלוהים. בשירה זו, הילד פונה אל הכבש כאילו היה ילד אחר שיכול להבין את הנאמר. הכבש הוא עדין ומתון, בדומה לילד, ומביא לילד עונג רב. השיר לוכד את מהות הילדות, כולל תמימותה, טוהרתה ועדינותה, כמו גם האהבה שיש לילד לדברים קטנים.
השיר מקבל נימה דתית בגלל תיאורו של ישו כילד. זו שירה פסטורלית. ייצוג נוסף של הנאה וטוהר אצל בלייק הוא תו השירה הפסטורלית. הילד עונה על השאלות ששאל את הכבש בבית הראשון בשירו של ויליאם בלייק 'הכבש' בעשר השורות הבאות של הבית השני. לפי הילד הקטן, האדם שברא את הכבש והרעיף את המתנות הרבות המוזכרות בפסוק הראשון ידוע גם בשם הכבש.
ישוע המשיח מתייחס לעצמו כאל כבש. ישוע הכבש הוא עדין (רך) וענווה (כנוע), והוא לבש צורה אנושית כילד לתפארת האנושות. שניהם נקראים בשמו של ישו, ומספר הסיפורים (אני) הוא ילד קטן. על מנת ליצור את השילוש של הילד, הכבש והגואל (ישו), הכבש מכיר במשיח.
סיכום
לסיכום, שירו של ויליאם בלייק 'הכבש' מכבד את הקדושה, התמימות והנוכחות האלוהית הקיימים בעולם הטבע. הדובר תוהה מיהו יוצר הכבש כשהוא מציב בפניו שורה של שאלות תוך שבחים על עדינותו וענווה. השיר מדגיש את הקשר בין אלוהים, האנושות וכל שאר היצורים החיים, תוך שהוא מציג את הכבוד הרב של בלייק ליופי הטבע. השיר מחבר את ישוע המשיח ללש על ידי הסבר שהכבש נוצר על ידי הכבש של אלוהים, תוך שימת דגש על התכונות האלוהיות של רוך, טוהר ואהבה עצמית. השיר מקסים ומעורר יראה וכבוד ליצירה, כי בלייק משתמש בדימויים חיים עם שפה קצבית. התזכורת הרגשית של הטוב והאלוהות הבסיסיים ביקום שסופק על ידי 'הכבש' מעודדת את הקוראים להרהר במשמעות ובמסתורין העמוקות של החיים.