המונח 'git origin master' משמש בהקשר של מאגר מרוחק. הוא משמש לטיפול במאגר המרוחק. המונח מקור מגיע מהמקום שבו ממוקם המאגר המקורי והמאסטר מייצג את הענף הראשי. בואו נבין את שני המונחים הללו בפירוט.

Git Master

מאסטר הוא מוסכמות שמות לסניף Git. זה סניף ברירת מחדל של Git. לאחר שיבוט פרויקט משרת מרוחק, המאגר המקומי שנוצר מכיל רק סניף מקומי יחיד. ענף זה נקרא סניף 'מאסטר'. זה אומר ש'master' הוא ענף 'ברירת המחדל' של מאגר.

ברוב המקרים, המאסטר מכונה הסניף הראשי. סניף מאסטר נחשב כתצוגה הסופית של הריפו. למאגר המקומי שלך יש סניף ראשי שתמיד מעודכן עם המאסטר של מאגר מרוחק.

אל תתעסק עם המאסטר. אם ערכת את ענף המאסטר של פרויקט קבוצתי, השינויים שלך ישפיעו על כל השאר ומהר מאוד יהיו התנגשויות מיזוג.

Git Origin

ב-Git, המונח origin מתייחס למאגר המרוחק שבו אתה רוצה לפרסם את ההתחייבויות שלך. מאגר ברירת המחדל המרוחק נקרא מָקוֹר , למרות שאתה יכול לעבוד עם מספר שלטים בעלי שם שונה בו-זמנית. זה נאמר ככינוי של המערכת.

המקור הוא שם קצר למאגר המרוחק שפרויקט שוכפל בתחילה. הוא משמש במקום כתובת האתר המקורית של המאגר. לפיכך, זה הופך את ההפניה להרבה יותר קלה.

tostring ב-java

מקור הוא רק מוסכמה סטנדרטית. למרות שחשוב להשאיר את האמנה הזו ללא שינוי, אתה יכול לשנות את שמה באופן אידיאלי מבלי לאבד שום פונקציונליות.

בדוגמה הבאה, פרמטר כתובת האתר פועל כמקור לפקודת 'clone' עבור המאגר המקומי המשובט:

 $ git clone https://github.com/ImDwivedi1/Git-Example 

כמה פקודות בהן נעשה שימוש נרחב במונח מקור ומסטר הן כדלקמן:

• Git push origin master
• Git pull origin master

ל-Git שני סוגים של סניפים הנקראים מקומיים ומרוחקים. כדי להשתמש ב-git pull ו-git push, אתה צריך להגיד לסניף המקומי שלך באיזה סניף הולך לפעול. אז, המונח מקור מאסטר משמש להתמודדות עם מאגר מרוחק וענף מאסטר. התנאי push origin master משמש לדחיפת השינויים למאגר המרוחק. התנאי pull origin master משמש לגישה למאגר מרחוק למקומי.