תקשורת ממלאת תפקיד חיוני בחיינו. צריך להיות בעל כישורי תקשורת טובים כדי להצטיין בכל תחום. ברמה הארגונית, תקשורת היא בעלת חשיבות עליונה. אנשים מחליפים את הרעיונות, הדעות, התפיסות שלהם זה עם זה באמצעות תקשורת. תקשורת יכולה להיות בעל פה / בעל פה, או בכתב. תקשורת בעל פה כוללת דיבור, דיבור אחד עם השני לגבי דברים שונים, בעוד שתקשורת בכתב כוללת כתיבה או כתיבה של מכתב על מנת לתקשר עם האדם. שפת הסימנים היא גם חלק מתקשורת שבה אנשים משתמשים בסימנים וסמלים שונים כדי לשוחח עם אנשים אחרים. שפת גוף, קשר עין, הבעות וכו' הם היבטים חשובים בתקשורת. לכן, היום נדון בשני סוגים משמעותיים של תקשורת, כלומר תקשורת פורמלית ותקשורת לא פורמלית. הבה נתחיל בהבנת המשמעות העיקרית של אותו הדבר.
תקשורת פורמלית
תקשורת פורמלית מוגדרת כתקשורת שבה מגיעים למידע בערוצים או מסלולים מתאימים. זה נקרא גם תקשורת רשמית. המטרה העיקרית של תקשורת זו היא לשוחח כראוי ולוודא שהמידע הגיע בצורה נכונה. תקשורת זו נחשבת כאמצעי תקשורת יעיל שכן היא חוסכת זמן באמצעות זרימת התקשורת השיטתית שלה. דוגמאות לתקשורת רשמית כוללות דוחות, תיאורי פוסטים, פקודות עבודה, מידע הקשור למכירות ומלאי וכו'. ישנם ארבעה סוגים של תקשורת רשמית, כלומר תקשורת כלפי מעלה, תקשורת כלפי מטה, תקשורת אנכית ותקשורת אופקית. השיחה הממונה והכפופה מגיעה לתקשורת רשמית. אחד החסרונות העיקריים של תקשורת רשמית הוא שהכללים והתקנות נוקשים מאוד.
חשיבות רבה יותר ניתנת לכללים; במקום האדם. התוצאה היא לבביות נמוכה בקרב מערכות היחסים בין הממונים והכפופים.
תקשורת בלתי פורמלית
תקשורת בלתי פורמלית מוגדרת כתקשורת שאינה נוקטת בשיטות פורמליות לתקשורת. אנשים/כפופים אינם פועלים לפי הכללים הנוקשים של הארגון. אנשים משוחחים בחופשיות ללא כל שעבוד. ברמה הארגונית, תקשורת בלתי פורמלית היא סוג תקשורת ספונטני שבו הכפופים והממונה יכולים לדבר בחופשיות. אין כללים, מערכות או הנחיות רשמיים לתקשורת. שיחה עם חבר או משפחה היא דוגמה נפוצה לתקשורת לא רשמית. אחד היתרונות העיקריים של תקשורת בלתי רשמית הוא שהיא מאוד גמישה. אין נוקשות או כל סוג של רשמיות שיפריעו לתקשורת. תקשורת ענבים היא סוג משמעותי של תקשורת בלתי פורמלית. החיסרון של תקשורת מסוג זה הוא ששמועות או מידע מוטעה מתפשטים בקצב מהיר. כעת, הבה נבחן כמה מההבדלים בין תקשורת פורמלית ובלתי פורמלית.
| כן לא. | תקשורת פורמלית | תקשורת בלתי פורמלית |
|---|---|---|
| 1. | תקשורת רשמית מוגדרת כתקשורת המתקיימת בנתיבים ובערוצים רשמיים/רשמיים. | מצד שני, תקשורת בלתי רשמית מוגדרת כתקשורת המתקיימת באופן לא רשמי בין שני אנשים או יותר. |
| 2. | יש חוקים וכללים נוקשים בתקשורת רשמית. | אין כללים או תקנות נוקשים בתקשורת לא רשמית. |
| 3. | השם השני של תקשורת רשמית הוא 'תקשורת רשמית'. | השם השני של תקשורת בלתי רשמית הוא 'תקשורת ענבים'. |
| 4. | יש יותר מהימנות של המידע בתקשורת רשמית. | יש פחות אמינות של המידע. |
| 5. | תהליך התקשורת הפורמלי הוא איטי. | תהליך התקשורת הבלתי פורמלי הוא מהיר. |
| 6. | תקשורת פורמלית כוללת בעיקר תקשורת כתובה. לכן, ישנה הוכחה מתועדת לכל פיסת מידע. | תקשורת בלתי פורמלית כוללת תקשורת מילולית. לכן, אין ראיות מתועדות הקשורות לכך. |
| 7. | תקשורת פורמלית גוזלת זמן. | התקשורת הבלתי פורמלית היא מהירה ומהירה מאוד. |
| 8. | תקשורת פורמלית יעילה שכן יש זרימה שיטתית של מידע. | אין זרימה שיטתית, אבל בעיות הקשורות לעבודה וזמן נחסכים בתקשורת הבלתי פורמלית. |
| 9. | הסודיות נשמרת בתקשורת הרשמית. | סודיות אינה נשמרת בתקשורת בלתי רשמית. |
| 10. | תקשורת פורמלית נעה רק בערוצים רשמיים או מוגדרים מראש. | תקשורת בלתי פורמלית נעה בחופשיות ובמהירות. |
| אחד עשר. | יש אותנטיות של המידע המסופק בערוצים הרשמיים. | אין אותנטיות של המידע בתקשורת לא רשמית. |
| 12. | המטרה העיקרית של תקשורת רשמית היא להגשים יעדים ארגוניים. | המטרה העיקרית של תקשורת בלתי פורמלית היא לענות על תחומי עניין וצרכים אישיים. |
אז אלו הם כמה מההבדלים המשמעותיים בין תקשורת פורמלית ובלתי פורמלית. שני סוגי התקשורת מתורגלים על ידי מספר ארגונים. המטרה העיקרית בכך היא לעמוד ביעדי הארגון והאישיים. כעת, ישנם מספר סוגים של תקשורת רשמית ובלתי רשמית. אז בואו נדון בהם.
סוגי תקשורת פורמלית
סוגי תקשורת בלתי רשמית
אז אלו הם הסוגים המשמעותיים של תקשורת פורמלית ובלתי פורמלית. כדי ליצור סביבה טובה יותר ולהשיג את מטרות החברה, נדרשים שני סוגי התקשורת. מורל העובדים מוגבר והארגון גם מגשים את מטרתו. תקשורת פורמלית ובלתי פורמלית הולכת יד ביד. לפיכך, לעבודה חלקה ויעילה של הארגון, יש צורך בתקשורת פורמלית ובלתי פורמלית כאחד.